|
וינה, למברג, תל אביב אבי אפרים היה רגוע ואוהב, רגיש ואנטליגנטי. פשוט אדם נפלא ומדהים. יחד עם אביו, סבי "ישראל", חזרה כל המשפחהלאחר מלחה"ע הראשונה מהעיר הגדולה וינה לעיירה סוקאל שבפולין. אבי סיפר לי: "סוקאל זהו כפר פולני קטן שכוח אל, ואני שמח שעברתי ללמברג ללמוד. אמנם למברג אינה וינה, אבל לפחות נועלים שם נעליים". לא רק נעליים היו חשובות לאפרים, אלא אף ביגוד נאה. לבוש באלגנטיות הוא הסתובב בלמברג, וינה, – "Jacke" ברלין, ותל אביב. לא בכדי מכונים יהודים דוברי גרמנית בישראל "יקים", מילה אותה גזרו הישראלים מן המילה יהודים, אשר לא נטשו את החליפות שלהם וטיילו בהם על חוף הים גם בחום הכבד ביותר של תל אביב. בעברית היתה המילה "יקה" גם ראשי תיבות של "יהודי קשה הבנה". אבי היה אחד מן היהודים קשי ההבנה האלו, ואני הלכתי בעקבותיו, כשעליתי . ארצה בשנת 2007 |
חקר, הפקת ותמונות לסרט תיעודת של 90 דקות
|
